מצודת דוד על תהילים נ״ה

1 ואל תתעלם. אל תתעלם עצמך מלשמוע תחינתי:

2 אריד. כשאני מיילל בעת ספור התלאות והומה אני עליהם:

3 מקול. מפני קול שאגת האויב ומהצרה אשר הרשע מביא עלי:

4 כי ימיטו. המה מטים עלי און ר״‎ל עמל ויגיעה:

5 ובאף. בעבור האף שיש להם עלי נוטרים לי שנאה ולא להשיב גמול כי לא עשיתי להם רעה:

6 לבי יחיל. לזאת יפחד לבי ואימה של מיתה נפלה עלי:

7 ותכסני. הרעד כסה כל גופי לגודל הרבוי והוא ענין מליצה:

8 מי יתן. הלואי היה לי כנפים לעוף בהם כי אז הייתי פורח למרחוק לשכון שם להנצל מאויבי:

9 ארחיק. עצמי לנדוד מהם ואף ללון במדבר לעולם:

10 אחישה. ממהר הייתי להציל נפשי מרודפי הדומים לנסיעת הרוח וסערה:

11 בלע. השחת אויבי ופלג לשונם לבל ישמע איש שפת רעהו ויבוטל עצתם הרעה:

12 כי ראיתי. רואה אני מה שמרבים לעשות חמס וריב בתוך העיר אשר המה בה:

13 יסובבוה. בכל עת יסובב החמס והריב על חומות העיר והוא מענין מליצה לומר כ״‎כ נתרבה עד שצר להם המקום ויסובבו על החומות:

14 ולא ימיש. לא הוסר מרחוב העיר תוך ומרמה ועושים אפילו בפרהסיא:

15 כי לא אויב. המחרף אותי אין מראה עצמו לי לאויב לשאוכל לסבול חרפתי אף המגדיל פיו לדבר בי רע אין מראה עצמו לי לשונא לשאוכל להסתיר עצמי ממנו כי בקל יוכל האדם לסבול חרפת האויב ולהסתיר עצמו מרעת השונא מאותם הידועים לו:

16 ואתה. אמר זה נגד אחיתופל הלא אתה כערכי ר״‎ל יודע אתה כל מסתרי המדינה כמוני:

17 אלופי ומיודעי. ואתה שר מהשרים שלי והייתי מודיע לך מצפון לבבי כי אמרתי שאוהב אתה לי וא״‎כ מאוד קשה עלי חרפתך ולהיות נשמר מרעתך:

18 נמתיק סוד. שנינו יחד היינו מתחכמים בדבר העצה להוציאה לאור במיטב הענין:

19 ברגש. בקיבוץ ובחבורה אחת:

20 ישי מות. ה׳‎ יחייב עליהם את המות ר״‎ל על אחיתופל וריעיו:

21 חיים. פתאום כשהם בריאים לא מתוך חולי למען יכירו הכל שבא בגמול:

22 כי רעות. ראוים הם למיתה פתאומית כי רעות במגורם ולתוס׳‎ ביאור אמר בקרבם:

23 ערב וגו׳‎. בכל שלש התפלות אספר התלאות ואהמה אליהם:

24 פדה בשלום. מעולם פדה נפשי להשיבה בשלום מהמלחמות הבאות עלי עם כי הנלחמים עמדי היו בעם רב ואני במתי מספר:

25 ישמע. כן עתה ישמע אל חרפתי ויכניע את מחרפי:

26 ויושב קדם. ה׳‎ היושב בשמים אשר ברא מזמן קדם הוא יכניעם עד עולם:

27 אשר. על אשר שאינם נותנים אל לבם שיוחלפו ויעברו מהעולם ולא יראו מהאלהים:

28 שלח ידיו. על אחיתופל יאמר הנה בי שלח ידו אשר אני איש שלומו וחלל הברית אשר כרת עמי:

29 חלקו. דברי פיו המה רכים וחלקים יותר מחמאה אבל בלבו חושב להלחם בי:

30 רכו וגו׳‎. כפל הדבר במילות שונות:

31 והמה פתיחות. כי בהם מרמה אותי להיות לו הכנה להצר לי:

32 השלך. אמר דוד לנפשו השלך משאך על ה׳‎ וכן יהיה כי הוא יסבול משאך ר״‎ל בטח עליו שהוא יקל משאך מעליך וכן יהיה כי לא לעולם יעזוב את הצדיק להיות נוטה:

33 תורידם. את אחיתופל וריעיו כי הם אנשי דמים ולכן לא יגיעו לחיות חצי ימיהם הקצובים להם:

34 אבטח בך. להנצל מידם: